top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תעמליה סינגר

בין עצי הזית נפגשנו

בין עצי הזית, כשקולות הצרצרים ברקע, סיכמנו את המעגל נשים בנהריה.

ארבעה חודשים, פעם בשבועיים, נפגשנו למלא כוחות, לשחרר, לצאת מהמלחמה שיושבת מעל ראשנו. והמעגלים היו שקטים שקטים, כאילו שהמלחמה עוצרת רק בשביל שנוכל להיות יחד, לזכור שאפשר אחרת.

וואלה, לא חשבתי שהמעגל הזה יצא לפועל, ועוד בזמן מלחמה כשהייתי בטוחה שבאיזשהו שלב יפסק הפעילות שלנו.

"מה היה משמעותי בשבילך במעגלים?" שאלתי אותן.

ואני- למדתי מזה הרבה. סיימנו חמש נשים מהממות ביותר- מה זה אומר עלי אם התחלנו מעט יותר וסיימנו פחות? האם אני לא "מספיק שווה?" ואני מזכירה לעצמי שיש חמש נשים מדהימות שממש מחכות למפגשים האלו- שזה עוגן בשבילן. וכן, שווה לנסוע שעה בשבילן. שנוצר שם משהו מיוחד וחשוב כל כך וזה לא אומר כלום עלי ועל העשייה שלי כמות הנשים -ההפך- הרצון שלהן להגיע, לא משנה מה.

למדתי לדבוק בכללים שלי, במסגרת.

והמגעל המרגש, אחת על אחת, שכל השאר לא יכלו להגיע.

שרק לשבת בין עצי הזית, להקשיב לצלילי הטבע מרפאים ולא צריך יותר מזה.


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page