אני זוכרת שהלכתי לאינטייק ב"חווה- מרכז טיפולי לצעירים במשבר" ויוסי המנהל שאל אותי מי אני.
ישבתי שם עם קושי כל כך גדול לענות על השאלה "מי אני".
עד אז הייתי עמליה, בעלת סטודיו לאימונים.
זה היה הזהות שלי, כל מהותי.
ועכשיו שמכרתי את הסטודיו, מי אני?
לא ידעתי לענות על השאלה.
המסע לחיפוש עצמי התחיל.
חודש בחווה, משם לגלות את עולם בריאות הנפש, לעבוד בכפר איזון ואז לחזור לעבוד בחווה. לגור בפרו, להגשים חלום, לגלות עוד ועוד חלקים שלי.
אז מי אני?
אני הכל.
אני פגיעה, חזקה, עצמאית, לוקחת סיכונים, מגשימה חלומות, הולכת בעקבות הלב, פוחדת וחוששת.
אני כל האהבות, אכזבות, תסכולים וכאבים שלי.
ואני ממשיכה ללמוד ולצמוח.
להגיד תודה על הדרך שלי, על האפשרות לבחור בי.

Comentários