אני מהרווקות האלו ש...

"מה, היא מהרווקות האלו שכל הזמן הולכת לסדנאות?" אח שלי שאל לגבי השותפה שלי לפני כמה שנים.

המשפט הזה זכור לי עד היום- משפט שצרם לי כל כך.

היה לי תקופה שממש חיכיתי שגבר יושיע אותי.

שיגיד לי מה לעשות עם חיי, איפה לגור.

שהייתי מחכה לאנשים אחרים להגשים את חלומותיי ולממש את עצמי.

שלא הייתי הולכת לדברים כי אין לי עם מי.

ובכלל- לא ידעתי על קיום של סדנאות, ריטריטים וכו'

ואני אומרת איזה זכות זה!

איזה זכות זה להיות בתקופה בחיים שאפשר לעשות מה שבא לך!

שיש לך אחריות רק לך, לאושר שלך.

למלא את עצמך בדברים שעושים לך טוב.

שאת יכולה ללמוד לכיף, להנהתך.

לקחת את עצמך לסוף שבוע איפשהו.

אז באושר רב ובאמת בהודיה גדולה אני יכולה להגיד כיום שכן!!

אני הרווקה הזאת שהולכת כל הזמן לסדנאות!

שמשקיעה בעצמה.

שחוקרת.

שמתנסה וחווה.

אבל לפני שאני הרווקה הזאת- אני האישה הזאת.

שכיום, אחרי שעשיתי עם עצמי תהליך, לא משנה באיזה סטטוס אהיה, אני תמיד אהיה כזאת.

שבתנועה.

שרוצה לספוג את חיי, למצות אותם, לא לתת להם לחלוף על פניי ובטח לא לחכות למשהו אחר בשביל זה.

אז אם את אישה, שאוהבת לחקור, להתנסות, לחוות, שרוצה עוד בחיים שלה, להכיר, לגלות, מוזמנת להצטרף. למעגל. לריטריט.

למשהו עבור הנשמה שלך.

כי יש לך אותך. וכמה חשוב הקשר שלך עם עצמך.