"את לא נשואה עם ילדים?" שאלה אותי קולגה. אנחנו כבר שנתיים בקשר טלפוני, אף פעם לא נפגשנו, והיא זרקה לי את המשפט הזה אתמול. אז כן, גם אני מופתעת מזה שאני עדיין לא נשואה. אבל אני גם מופתעת מהעיסוק שלי, מזה שעברתי 12 בתים ב 10 שנים, שאני מנחה למגדר ומיניות, מנחה ריטריטים, סדנאות ומעגלי נשים, גרתי ב- 4 יבשות שונות, הולכת למסיבות ופסטיבלים לבד... אז לפעמים החיים מפתיעים. לא מה שדמיינו. אבל תכלס, נראה לי שזה היה מאוד משעמם אם חיי היו כמו שדמיינתי אותם.

לפני כמה שנים, בעודי עולה הר נידח בארגנטינה, מסלול שאני וחברה פשוט המצאנו (דוח למעלה) נתקלנו בעוד שתי נשים שיורדות ממנו. שתינו נדהמנו, מי אתן מגניבות שכמותכן? נתקלתי בבחורות האלו בעוד שני מקומות במהלך הטיול שלי, ועם אחת מהן עשינו טרק של 8 ימים מארגנטינה לצ'ילה. הרגשתי כמו מלכת העולם בחודשים האלו כשהייתי בדרום אמריקה. הכרתי אנשים מהממים, עפתי על עצמי, חייתי. לפני כמה שבועות, בעודי בוכה על הספה, מדברת עם החברה והיא מרגיעה אותי- מה יעשה לך טוב? תכלס לטייל בהרי אילת. ואני, מרחיקה לכת, טוב אם כבר...

אתמול הסתיים מעגל נשים תהליכי בהנחייתי. שיתפתי אותן במפגש סיום שזה היה אחד המעגלים הכי מאתגרים מבחינתי. שלוש שנים אני מנחה מעגלים תהלכים, היו לי בערך 20 קבוצות תהליכיות בשנים האלו, וזה היה לי המאתגר ביותר. המלחמה פרצה ממש באמצע התהליך שלנו, בין המפגש החמישי לשישי, ואת כל אחת זה פגש בנקודה אחרת. אמהות שגרות שעה נסיעה מתל אביב שמרגישות יותר בנוח להשאר בבית ולהיות עם הילדים בתקופה הזאת ולא להגיע למעגלים, כאלו שגרות בתל אביב ורוצות את המפגשים ואיך אני מחזיקה את שני הרצונות האלו כשאני מבינה את...